תיאור / טעם
דלעות ליידי נייל הן בדרך כלל קטנות מאוד, נכנסות בקלות לכף היד ובעלות צורה כדורית, מלבנית, עד שטוחה מעט. הקליפה חלקה, יציבה ונעה בצבע בין כתום זהוב-כתום לצהוב חיוור. מתחת לפני השטח, הבשר צפוף, פריך וצהוב בהיר, עוטף חלל מרכזי מלא בסיבים חוטים וזרעים רבים שטוחים, מלבניים ומחודדים בצבע שמנת. דלעת ליידי נייל, כשהן מבושלות, הן עסיסיות ונימוחות עם טעם מתוק בשל תכולת הסוכר הגבוהה שלה. הזרעים ניתנים לאכילה גם כשהם גולמיים ונלחצים לשמן, או שהם יכולים להיות מטוגנים, מה שמעניק לזרעים עקביות פריכה עם טעם אגוזי ועשיר.
עונות / זמינות
דלעת נייל ליידי זמינה בסתיו עד החורף.
עובדות עכשוויות
דלעת ליידי נייל, המסווגת מבחינה בוטאנית כקורקוריטה פפו, היא זן דלעת חורפי השייך למשפחת הקוקורביטים. הידוע גם בשם דלעת בולגרית או דלעת ליידי נייל בולגרית, דלעת ליידי נייל משמשת בעיקר לזרעים שלהם ונקראת על שם הדמיון של הזרע בצורה של ציפורן האישה. באירופה ובאסיה, דלעות ליידי נייל מועדפות בזכות גודלן הקטן, תכולת הזרעים הגבוהה ובשרן העסיסי והמתוק, ומשמשות בתבשילים מתוקים ומלוחים.
ערך תזונתי
דלעת ליידי נייל הם מקור מצוין לסיבים וויטמין D, אשר יכולים לסייע בקידום צמיחת העצם, ומכילים מעט נחושת, קרוטן, ויטמינים A, C ו- K, זרחן וברזל. הזרעים מספקים גם אבץ, סידן, נחושת, ויטמין E, אשלגן וכמה חומצות אמינו.
יישומים
דלעת ליידי נייל מתאימה ביותר ליישומים מבושלים כמו אפייה, רתיחה וצלייה. ניתן לשלב את הבשר בצ'ילי, מרקים ותבשילים, לערבב אותו בתבשילים, או לצלות אותו לקבלת טעם מתקתק ומקורמל ועקביות עדינה. ניתן לערבב את הבשר גם במילויים לקינוחים ופשטידות, או למחוק ולערבב אותו לעוגות גבינה, מאפינס ולחם. במרכז אסיה משתמשים לעתים בדלעות של ליידי נייל במאנטי, שהן כופתאות ממולאות באופן מסורתי בבשר או בדלעת ומצופות ברוטב חמאה או יוגורט. הם משמשים גם ככלי הגשה עם החלקים העליונים והסיבים המרכזיים מושלכים, ממולאים בבשר טחון, ואז מבושלים ומוגשים בשלמותם. דלעת ליידי נייל משתלבת היטב עם גרגרי רימון, פירות יבשים, נבטי בריסל, תירס, בשרים כמו עופות, בקר ובשר טלה, שעועית, אורז וזיתים. הדלעת הקטנה תישמר 8-12 שבועות כשהיא מאוחסנת במקום קריר, יבש וחשוך.
מידע אתני / תרבותי
במרכז אסיה, הדלעות של ליידי נייל משמשות לרוב לזרעים השטוחים שלהם. את הזרעים ניתן לכבס, לייבש וללחוץ לשמן מזין, השווה לשמן זית, ומשמש לבישול, רוטב סלטים, בטעם ירקות מבושלים וטבילה של לחם. השמן משמש גם הרבליסטים מסורתיים רבים בשל תכונותיו הבריאותיות ובעל טעם אגוזי קליל. השמן נקבע באופן מקומי לריכוך העור, הקרקפת והשיער, ונבלע על מנת להקל על הבעיות הקשורות בדרכי השתן. בנוסף ליישומים רפואיים, זרעי דלעת ליידי נייל מטוגנים או קלויים ונצרכים כחטיף פריך ועיס.
גאוגרפיה / היסטוריה
מקורם של דלעות ליידי נייל אינו ידוע ברובו, אך נאמר כי הזן זכה לראשונה לשמצה בשוק מקומי באלמטי שבקזחסטן. ספק רוסי מכר את הדלעת, מבלי שידע את הזן הספציפי, וצרכני השוק העדיפו את הדלעות בגודלם הקטן. באמצעות חקירה, דיון ומחקר, השם ליידי נייל התגלה ונודע ברחבי הארץ. כיום ניתן להשיג דלעת ליידי נייל דרך שווקים מקומיים במרכז אסיה, מזרח אירופה ורוסיה. הזרעים זמינים גם ברמה המקומית ונמכרים באמצעות קטלוגים מקוונים בינלאומיים בצפון אמריקה, אירופה ואסיה.
